על-מנת שחברת ביטוח תהיה מוכנה לספק לאדם כזה או אחר ביטוח חיים היא רוצה באופן טבעי להעריך את הסיכוי להתרחשות מקרה מוות עד למועד פקיעת הפוליסה – ובהתאם להחליט האם לבטח או לא, ואם כן מה תהיה הפרמיה. לשם החישוב של ההסתברות מסתמכות חברות הביטוח על לוחות תמותה ואומדני תוחלת חיים שמספקים אינפורמציה כללית, ובנוסף, כדי להשלים את התמונה, נדרש פירוט מלא אודות חייו של המבוטח הספציפי.
בפרט מבקשת חברת הביטוח לדעת מהו מצבו הבריאותי של האדם: מי שסובל ממחלת כליות נמצא בקבוצת סיכון למות בטרם עת, ולכן חברת הביטוח חייבת לקחת זאת בחשבון, וישנם כמובן עוד מצבים רפואיים שמשפיעים על ההסתברות למוות בגיל צעיר יחסית. בהתאם הצהרת בריאות – מסמך שבו האדם שמבקש לבטח את חייו מפרט את ההיסטוריה הרפואית שלו ואת מצבו בנקודת הזמן הנוכחית – הוא בדרך כלל חובה. עוד חשוב להדגיש כי במקרים שבהם הצהרת הבריאות לא תואמת את המציאות באופן מלא, אם חלילה המבוטח נפטר בטרם עת, חברת הביטוח יכולה שלא לשלם את סכום הביטוח וזאת על בסיס הטענה כי הצהרת הבריאות שעליה בוססה הפוליסה לא כללה פרטים קריטיים.
למרות כל הנ"ל ישנם גם מקרים שבהם מבוצע ביטוח חיים ללא הצהרת בריאות ובפרט ישנם ביטוחי חיים קבוצתיים – חברות הביטוח הגדולות מציעות לארגונים ולקבוצות שונות פוליסה אחידה שתקפה לכל חברי הקבוצה או לכל העובדים בארגון, ובמקרים אלה יתרון הגודל בא לידי ביטוי גם בהיעדר הצורך למלא הצהרת בריאות (כשמבחינת חברת הביטוח הסיכון הגבוה יותר עבור חלק מחברי הקבוצה מתקזז עם העובדה שבאופן סטטיסטי רוב המבוטחים בדרך זו הם בריאים). חשוב לציין כי היעדר הצורך בהצהרת בריאות לצורך ביטוח חיים תקף רק כשמדובר בביטוח אובליגטורי ולא בביטוח וולונטרי (כשלחברי הקבוצה בחירה אם להצטרף או לא הם ימלאו הצהרה מקוצרת). אם אתם לא יודעים מה זה ביטוח חיים? ורוצים לדעת כמה ביטוח חיים צריך, מומלץ להתייעץ עם סוכן ביטוח אמין בתחום.
לביטוחי חיים קבוצתיים יתרון נוסף: בדרך כלל הפרמיות תהיינה נמוכות יותר, שוב בזכות יתרון הגודל. סוכני הביטוח של גבהים שמתמחים בביטוחי חיים אמונים גם על התאמת ביטוחים קבוצתיים, ועל מתן שירות מותאם ספציפית לכל קבוצה או ארגון בהתאם לצרכים הספציפיים שלהם.